GE JRP28SKSS תנור קיר כפול 24 '- נירוסטה
תנורי קיר / 2025
1 סקירת Nikon 70-300mm f/4.5-5.6G:
שתיים מפרטים:
3 תכונות:
3.1 שליטה ופונקציונליות של העדשה:
3.2 חדות וניגודיות של העדשה:
3.3 הפחתת רעידות תוך שימוש בטכנולוגיית VR II:
3.4 בוקה:
3.5 בינר:
3.6 הופעות ספקטרליות והתלקחויות:
3.7 סטייה של צבע כרומטי:
3.8 עיוות:
4 סיכום:
בלב כבד נאלצתי לעזוב את הקריירה שלי בגננות.
ניסור הצמחים הצעירים והגדלים הייתה חוויה משמחת עבורי.
העבודה שלי נעשתה בתא נפרד של הארון.
הצוות החליט ליצור בלוג וידאו על השתילים.
יצאתי ורכשתי את המצלמה הדיגיטלית של ניקון, וכדי להשלים אותה קיבלתי את עדשת הניקון 70-300mm f/4.5-5.6G, שהיא העדשה הרחבה המתאימה ביותר לעבודה שלי.
בכל יום, בחרתי במין אחד להתמקד בו ולהדריך אנשים המעוניינים לגדל את הירקות החופשיים שלהם בבתיהם.
אני מפרסם את כל סרטון הוולוגים שנוצר על הצמח המסוים באתר המדיה החברתית.
העדשה הזו סיפקה לי כיסוי רחב יותר ותוצאות ממוקדות יותר לגבי מאמצי הוולוג שלי, וכתוצאה מכך הצלחתי להגיע לתוצאות פנטסטיות תוך חודש אחד בלבד.
Nikon 70-300mm VR היא עדשה קלת משקל שקל לנשיאה ולתפעל אותה בשל משקלה הנמוך.
העדשה עשויה בעיקר מפלסטיק ויש לה תושבת מתכת.
העדשה שוקלת בקושי 26 אונקיות למרות שיש לה 17 חלקים אופטיים בודדים במבנה שלה.
זוהי אחת מעדשות הזום הטלפוטו הקלות ביותר של ניקון, ששוקלת רק 47 אונקיות, משמעותית פחות מה-3.4 פאונד ששוקלת ה-Nikon 70-200mm VR II.
מכיוון שטבעת הזום כל כך גדולה, אתה יכול בקלות להתקרב ולהקטין עם יד שמאל תוך כדי שמירה על יד ימין על המצלמה.
למרות שאני יכול למקד את העדשה באופן ידני על ידי השבתת הפוקוס האוטומטי, ברור שניקון לא נתנה עדיפות למיקוד ידני בעת תכנון העדשה הזו.
בהשוואה לטבעת הזום, טבעת המיקוד קטנה יחסית וממוקמת יותר לכיוון החלק האחורי של העדשה.
כתוצאה מכך, מיקוד העדשה ביד הוא קצת יותר מאתגר.
עם זאת, זהו מהלך מבריק מצד ניקון מכיוון שהעדשה המדוברת מיועדת למיקוד אוטומטי, וטבעת המיקוד של העדשה כמעט ולא משמשת כטבעת זום.
העובדה שהוא משמש לצילום באורכי מוקד הנעים בין 70 מ'מ ל-300 מ'מ היא תכונה מושכת במיוחד, במיוחד עבור אלה המעוניינים לצלם חיות בר.
לעדשה הזו, בניגוד ל-Nikon 70-200mm f/2.8 VR II החדשה, אין בעיה בשדה הראייה שלה, ואורך המוקד של 300 מילימטרים בקצה הארוך הוא 300 מילימטרים ולא ערך מופחת.
כאשר מתקרבים עד 300 מילימטרים, לעדשה יש כמות הגונה של הרחבה זמינה, וזו עוד נקודה חיונית שיש לזכור.
התנהגות זו רגילה מאוד לעדשה מסוג זה, וכך גם ההרחבה שרואים ברוב עדשות הזום לצרכן כאשר הן מוגדלות.
כשהתחלתי להשתמש בה, התקרבות והקטנה, הסבר אפשרי אחד הוא שהעדשה 'מהודקת' במהלך הייצור אך מתרופפת עם הזמן בגלל תכונת הזום הרגילה.
הדגש הוא גם על מהירות וגם על דיוק.
בעת צילום באור יום, עדשת ה-Nikon 70-300mm VR יכולה להתרכז באופן מיידי ומדויק בנושא. הייתי אומר שהוא מהיר כמעט כמו Nikon 70-200mm VR.
כאשר הצמצם מוגדר למקסימום של f/5.6, לא קל להשיג פוקוס בתנאי תאורה חלשה, במיוחד בקצה הארוך יותר של טווח הזום.
כשיצאתי בהתחלה עם העדשה, מזג האוויר היה גרוע (היה קר, סוער וקודר), והיה לי הרושם שהעדשה לא יכלה להתמקד רוב הזמן בצורה מדויקת.
כמה ניסיונות דורשים לפני שהייתי מרוצה מהתוצאה.
למרות שמזג האוויר היה נורא וצילמתי על רקע שמיים בהירים מאוד, אני בטוח שעדשת ה-Nikon 300mm f/4.0 AF-S, שאפילו אין לה VR, הייתה מספקת לי דיוק וחדות AF מעולים בהרבה.
זה בקושי הוגן להעיר הערה כזו, בהתחשב בכך שה-300mm f/4.0 יקרה פי שלושה והיא עדשה המיועדת לצלמים מקצועיים.
לעדשה הזו היו כמה מאפיינים מעצבנים.
ברגע שהוא רכש פוקוס, הוא ימשיך להתמקד מעט מאוד קדימה ואחורה ולהשמיע צליל מתקתק, כאילו מערכת המיקוד האוטומטי עדיין מחפשת כיוון טוב יותר.
אפילו שזה התרחש רק כשהמצלמה הייתה במצב 'רציף' (AF-C), במצבי תאורה קשים ועם ניגודיות לא מספקת (למשל, כשצילמתי ציפור על עץ עם דשא צהוב ברקע), בכל זאת חשוב לציין.
חדות העדשה היא במיטבה בין 70 ל-200 מילימטרים, והיא מתחילה לסבול כאשר אורך המוקד גדל ל-300 מילימטרים.
עם זאת, גם ב-300 מילימטרים, העדשה פעלה בצורה מעוררת התפעלות על מכשירי DSLR של Nikon עם רזולוציה מופחתת.
למרות שיש קצת רעש בתמונה (צילמתי אותה ב-ISO 800 כדי להעלות את מהירות התריס כי הייתה קצת רוח, ולא רציתי שהדשא יהיה מטושטש), החדות והניגודיות שניהם טובים לאורך הפריים.
הוא הופך להיות רך יותר בפינות הגוף של מצלמת פול-פריים, אבל אפקט זה ניתן להבחין רק במצלמות ברזולוציה גבוהה כמו סדרת Nikon D800.
הרזולוציה של העדשה גרועה בפינות המסגרת כאשר היא נעצרת עד f/4.5, למרות שיש לה מרכז חזק יחסית.
כשהיא נעצרת עד f/8, הוא שומר על החוזק שלו באמצע תוך שהוא מאפשר לפינות להוות לא מעט קרקע.
יש אובדן קל בחדות המרכז כאשר אני מתקרב יותר ל-100 מ'מ, אך הוא משוחזר כאשר הצמצם נכבה.
ב-200 מילימטר ניכרת ירידה באיכות התמונה במרכז.
עם זאת, הקטנת הצמצם ל-f/5.6 או קטן יותר יכולה לעזור להחזיר חלק מהחדות הזו.
ב-300 מילימטר, העדשה היא הכי פחות אינטנסיבית ופתוחה לרווחה, וזה תקף גם למרכז וגם לפינות התמונה.
הבעיה משתפרת במקצת על ידי עצירה, אבל לא מאוד.
מערכת ה-Vibration Reduction II הכלולה בעדשת Nikon 70-300mm VR יוצאת מן הכלל ומתפקדת בצורה יוצאת דופן.
עדשה זו מיועדת לשימוש כשהיא מוחזקת ביד; אני צריך להרכיב אותו על חצובה רק כאשר האור הזמין הופך לבלתי מספק.
'רגיל' ו'פעיל' הם השמות של שני מצבי ה-VR השונים שנמצאים על העדשה. אם אני מצלם עם המצלמה ביד, עלי להשתמש תמיד במצב 'רגיל'.
האפשרות 'אקטיבית' משמשת להזזה של נושאים ברכב נע (לדוגמה, אם אני מצלם ממכונית בתנועה).
כיבוי VR לחלוטין לפני צילום באמצעות חצובה יהיה הטוב ביותר.
הבוקה שהעדשה הזו יכולה לייצר הוא באיכות כל כך גבוהה שזה הפתיע אותי.
טשטוש הרקע חלק וקרמי, כמעט בקנה אחד עם התוצאות שמפיקות כמה עדשות ברמה גבוהה יותר.
גם אם הבוקה של 70-300 מ'מ לא ממש מרשימה כמו שתי העדשות המקצועיות, היא עדיין די הגונה.
למרות שיש בעיה קטנה בשמירה על הבוקה עגול על 70-300 מ'מ בהשוואה הן ל-Nikon 300mm f/4D AF-S והן ל-Nikon 200-400m f/4G VR, בכל זאת שמחתי לטובה לקבל סוג זה של תוצאה עם עדשה שעולה 500$ בלבד!
לא צפיתי בווינטציה משמעותית בגוף DX בין 70 ל-200 מ'מ.
ישנה מידה ניכרת של יריעות בעת צילום ב-300 מ'מ, אך היא נעלמת לחלוטין לאחר עצירה ל-f/8 ואילך.
עם זאת, כאשר חיברתי את העדשה לגוף FX, הנסיבות היו שונות לגמרי; חלקם היו וינטרים בכל אורכי המוקד.
ובכל זאת, זה לא נורא לפי כל דמיון.
ניתן לבטל את הווינטציה על ידי הקטנת הצמצם ל-f/8 או התאמתו בתוכנית המשמשת לעיבוד שלאחר.
אני יכול לטפל בווינטציה ועיוות בלחיצת עכבר אחת בלבד בשל הפרופילים המובנים בעדשה הזו הכלולים בתת-מודול תיקוני העדשות של Lightroom ושל ACR.
מכיוון שזו עדשת טלפוטו, אני אראה רוחות רפאים והתלקחות בתמונות שלך אם אני מצלם נושאים בהירים או שקרני השמש יגיעו לאלמנט הקדמי של העדשה.
שני התרחישים הללו די סבירים.
בשל כך, חיוני לוודא שמכסה המנוע מחובר לצמיתות למצלמה.
בכל אורך מוקד, עדשת Nikon 70-300mm VR מציגה כמות ניכרת של סטייה כרומטית לרוחב.
למרות שזה לא כמעט בולט באורכי מוקד קצרים יותר, סטייה כרומטית מתגלה כאשר העדשה מתקרבת ל-300 מילימטרים.
בעת שימוש בגוף DX, עיוות אינו בעיה משמעותית, אך בעת שימוש בגוף FX, הוא בלתי נמנע.
ב-70 מילימטרים, יש מעט עיוות חבית, ובין 100 ל-200 מילימטרים, יש כמות משמעותית של עיוות כרית.
בסביבות 300 מילימטרים הם מרגישים קצת יותר תחת שליטה, אם כי זה עדיין מובן מאליו, במיוחד במרחקים קרובים יותר.
אם עיוות מהווה בעיה עבורך, אני יכול לתקן אותו באמצעות תת-מודול תיקוני העדשות ב- Lightroom, ACR, או כל יישום אחר של עיבוד אחר התואם לעדשה זו.
על אף טווח הזום ברמת הצרכן, ה-70-300 מ'מ של ניקון הוכיח את עצמו כאופטיקה מהשורה הראשונה מבחינת איכות תמונה, עלות וניידות.
השליליים כוללים מהירות מיקוד איטי ודיוק בתאורה חלשה, ביצועים גרועים בגוף מסגרת מלא, עיוות גלוי וירידה בביצועים כאשר מתקרבים ל-300 מ'מ.
למרות זאת, היא עדיין עדשה פנטסטית עבור צלמים בתקציב מצומצם יותר או שרוצים ציוד קטן וקל יותר.
עדשה זו היא חובה לצלמים המתעניינים בספורט, נופים, אנשים ובעלי חיים.
לא תמצאו עדשת טלפוטו צרכנית 200-300 מ'מ טובה מזו מבחינת בהירות וניגודיות.
הניידות של העדשה הזו היא ההיבט שהכי מושך אותי בה.
טיול רגלי תוך נשיאת עדשות כבדות הוא מאתגר ואינו תמיד אופציה ריאלית.
בגלל משקלה הנמוך, עדשת ה-Nikon 70-300mm VR נוחה מאוד לניידות; זה יכול להיות משוחק סביב הצוואר או תלוי על הכתף (זה גם מתאים לרוב התיקים והתרמילים).
זה עולה רק כ-$500-$550, מה שהופך אותה לזולה ויעילה יותר מעדשות סופר-זום אחרות, כגון Nikon 18-200mm VR בצד הטלפוטו.
שיקול חשוב נוסף הוא המחיר, שהוא, ללא ספק, עוד מרכיב קריטי.
הוא גם יעיל למדי לצילום דיוקן בשל יכולתו לבודד נושאים ביעילות רבה ולהפיק בוקה בעל מראה נעים.
נסה לחשב את מספר הציפורים.
מה לגבי צילום ציפורים?
עדשה זו מתפקדת היטב עבור צפרות לאורך כל היום ויכולה להפיק תוצאות פנטסטיות בעת צילום ציפורים יושבות.
ה-Nikon 70-300mm הוא בחירה אטרקטיבית עבור אלה שרק מדי פעם יוצאים לצפרות.
אני בטוח שאוכל להשתמש בו ברגע שאבין טוב יותר כיצד הוא פועל בנסיבות שונות.
לעומת זאת, בצילום ציפורים במעוף, אני ממליץ על Nikon 300mm f/4D AF-S (נא לעיין במאמר הקודם שלי להערכה מעמיקה יותר).
למרות שיש לה טכנולוגיה שיכולה להפחית את הרטט, הביצועים של עדשת ה-Nikon 70-300mm VR בתאורה נמוכה אינם מספקים, מה שהופך אותה לבחירה שגויה לצילום ציפורים מעופפות.
מהירות המיקוד האוטומטי והדיוק הם שני ההיבטים הקריטיים ביותר בצילום ציפורים במעוף.
בעיה נוספת עם העדשה הזו היא שהביצועים שלה יורדים משמעותית ב-300 מילימטרים, מה שהופך אותה למאתגרת לשימוש לצפרות (תמיד צריך יותר טווח הגעה וחדות).
ביצועי הפינות של העדשה נפגעים קשות ב-300 מילימטרים, כפי שניתן לראות בהשוואת העדשה ל-300 מילימטר f/4D של ניקון.